האם כל מרפאת שיניים מתאימה להכנסת מערכת קאד/קאם?

למערכת קאד/קאם המיועדת למרפאת שיניים 3 מרכיבים:

 

1. סורק אינטראאורלי. הסורק מאפשר לקחת מידות באופן דיגיטלי, כשהתוצר הוא תמונה תלת-ממדית של שתי הלסתות והמנשך.

 

אופן הסריקה, מהירותה ודיוקה משתנים בין סורק לסורק, ומהווים כמכלול סיבה לבחור בסורק זה ולא באחר. על מנת לבחור את הסורק המתאים, על הרופא להתנסות בו בעצמו, לבחון את העבודות הגמורות שנחרטו בהתאם לסריקה, ולבחון את אלו על רקע עלותו של הסורק והאם יש לשלם כל שנה אלפי שקלים דמי מינוי שנתיים.

 

2. תוכנת העיצוב. מאפשרת עיצוב של העבודה: סימון קווי גבול, נקודות מגע, התאמות שונות, צורת הכתרים והגשרים וכו'.

כל התוכנות מאפשרות עיצוב של כתרים וגשרים בגדלים שונים, אך רק לחלקן פונקציות אשר מאפשרות נגישות גדולה יותר וחוויית משתמש נעימה יותר.

 

3. מחרטה. מאפשרת חריטה מדויקת בהתאם לעיצוב הממוחשב.

 

המחרטות שונות זו מזו בסוגי העבודות שניתן לבצע בעזרתן ובגודלן. על מנת לבחור את המחרטה המתאימה יש לבחון את צרכי המרפאה ואת חוות דעתם של רופאים אשר עשו שימוש במחרטה בעבודתם. את אלו יש לבחון על רקע עלות המחרטה.

 

השימוש בשלושת המרכיבים מהווה שלושה שלבי עבודה; סריקה, עיצוב וחריטה. השלמת שלבים אלו מאפשרת תוצר מוכן להדבקה או להברגה בפה.

 

חישובים פשוטים מצביעים על כך שמבחינה כלכלית, מערכת של סורק ומחרטה מתאימה לכל מרפאה. מאמר זה אינו נסוב על ההתאמה הכלכלית של מערכת למרפאות שונות ולכן לא אציג כאן את החישובים, אלא נוגע להיבטים אחרים, אשר מהווים תנאי להטמעה תקינה ויעילה של מערכת קאד/קאם במרפאה. כלומר התשובה לשאלה שבכותרת אינה נוגעת לפן הכלכלי, אלא חייבת לעבור דרך קריטריונים נוספים כמו זרימת העבודה במרפאה, כוח אדם מתאים, רמת החדשנות/שמרנות של הרופא ועוד.

 

במקור חזון הקאד/קאם (לפני למעלה מ-30 שנה - הידועה ביותר היא המערכת של סירונה) נועד לאפשר לייצר בשעה במרפאה כתר בודד או שניים. גם היום מערכות מסוג זה נמכרות עדיין, אולם עלותן גבוהה (כ350,000-400,000 ש"ח) והן מוגבלות ליצור כתרים בודדים בלבד, אינלייי אונליי ולמינייטס. סיבות אלו מהוות מקור לאכזבה ולתסכול שחווים חלק מהרוכשים של מערכות אלו, כאשר ההשקעה מתבררת כבלתי משתלמת.

 

לעומתן קיימות בשוק מערכות חדשות ומודרניות של 5 צירים המסוגלות לחרוט את כל סוגי העבודות: מכתר בודד או שניים בשעה, ועד גשרים טוטאליים (על שיניים מושחזות או ע"ג שתלים). יתרונן הכלכלי של מערכות אלו ברור, היות ובתשלום דומה למחיר המערכות המוגבלות ,הרופא מקבל מערכת המסוגלת לעשות את כל מגוון העבודות האפשריות.

 

ע"מ להבין אילו מרפאות מתאימות להכנסה של מערכת קאד/קאם, נחלק את הרופא/מרפאה ל-3 קבוצות:

 

1. רופא שיניים שהאג'נדה שלו (שמרנית בעיקרה): "אני רופא ולא טכנאי שיניים, ולא מתאים לי להתעסק במה שהמעבדה עושה עבורי".

 

2. מרפאה שבה הרופא פתוח להשתמש בכוח עזר נוסף למטרות קאד/קאם. כוח עזר נוסף יכול להיות רופא שכיר או סייעת או שיננית העובדים במרפאה, שאינם נרתעים ממערכות ממוחשבות ויש להם רצון ללמוד ולהתעדכן בקאד/קאם.

 

3. מרפאה שקיימת בה מעבדת שיניים או שעובד בתחומה טכנאי שיניים, אפילו במשרה חלקית.

 

רוב הרופאים נמצאים בקבוצה הראשונה. אלו ייכנסו לעולם הקאד/קאם באמצעות רכישה של סורק אינטראאורלי המחליף את לקיחת המטבעים הקונבנציונלית. הסורקים (הטובים שבהם) עושים כל מה שהמרפאה זקוקה לו, כך שבאפשרותה ליהנות מהיתרונות המקצועיים והכלכליים שלהם. תפעול הסורק הוא פשוט, כך שתוך זמן קצר ניתן לשלוט בו לגמרי. קובץ הסריקה נשלח במייל למעבדה לביצוע העבודה (חריטת כתרי זירקוניה מונוליטים, חריטת כיפות זירקוניה או כיפות מתכת ובניית חרסינה).

 

הקבוצה השנייה כוללת מרפאות הפתוחות למינויו של אחד העובדים כאחראי על מערכת הקאד/קאם במרפאה. הלימוד, כאמור, אינו מסובך יתר על המידה, ודורש בעיקר הקדשת זמן ורצון ללמוד ולהבין קאד/קאם מצד העובד שמונה להיות אחראי על המערכת. חברות רבות משווקות ומציעות כיום ציוד קאד/קאם למרפאות שיניים, וחובתם של הרופאים לבדוק, בעיקר דרך קולגות שהכניסו מערכות חריטה למרפאה, האם לחברות המשווקות את הציוד יש צוות הדרכה והטמעה המסוגל להכשיר את העובד, ולתת לו את התמיכה הנדרשת בהמשך. זהו איננו עניין פעוט, אדרבא, יתכן וזוהי הנקודה החשובה ביותר לבדיקה טרם הכנסת מערכת קאד/קאם למרפאה.

 

הקבוצה השלישית, כאמור, היא הקבוצה של רופאים שבמרפאתם מועסק טכנאי. מרפאות אלו, כל יום שאינן מכניסות מערכת קאד/קאם לתחומן הוא יום של פספוס עבורן. או במילים אחרות הפעלת מערכת קאד/קאם בתוך המרפאה היא דבר מתבקש על כל היתרונות הכרוכים בכך כלכלית ומקצועית.

 

חשוב לציין שהפעלת מערכת קאד/קאם במרפאה אין פירושה ויתור על כל שירותי המעבדה.

קאד/קאם במרפאות אין פירושו סוף עידן המעבדות. גם בתפוקה מלאה של מערכת קאד/קאם במרפאה, עדיין כ 30% מהעבודות תידרשנה לעבודות במעבדה. אולם אם יורשה לי לחזות פני העתיד, אני רואה יותר ויותר מרפאות המכניסות מערכות קאד/קאם ויותר טכנאי שיניים שעובדים במרפאה והופכים להיות חלק בלתי ניפרד מצוות המרפאה כמו רופאי שיניים, סייעות ושינניות.

 

צבי צ׳אקיר - מנכ״ל דנטל צ׳אקיר

 

דנטל צ׳אקיר

נציגי Carestream - יצרני סורקים אינטראאורלים

נציגי Exocad- תוכנת עיצוב בקאד קאם

נציגי Amann Girrbach - יצרני מחרטות

​